מיגון אש פסיבי הוא היבט מכריע בתכנון ובניית מבנים, שמטרתו למנוע התפשטות של אש, עשן וחום בתוך מבנה. בניגוד למערכות מיגון אש אקטיביות (כגון אזעקות אש ומתזים), אמצעי מיגון אש פסיביים מובנים במבנה עצמו, המספקים אמצעי עמיד ואמין לשמירה על הדיירים והרכוש מפני השפעותיה ההרסניות של השריפה.
במאמר זה, נחקור את החשיבות של מיגון אש פסיבי, אסטרטגיות וחומרים נפוצים בשימוש, ואת הדרישות הרגולטוריות המסדירות את יישומם.
החשיבות של מיגון פסיבי
מיגון אש פסיבי חיוני להגבלת השפעת שריפה, לאפשר לנוסעים יותר זמן להתפנות בבטחה ולהפחית את הסיכון לקריסה מבנית. באמצעות מידור המבנה והאטת התפשטות הלהבות, העשן והחום, אמצעי הגנה פסיביים מפני אש יכולים להגדיל משמעותית את סיכויי ההישרדות במקרה של שריפה. בנוסף, הם יכולים לעזור למזער נזקים לרכוש ולהבטיח שהבניינים יישארו תקינים מבחינה מבנית, תוך הפחתת העלות והזמן הנדרשים לתיקונים ובנייה מחדש.
אמצעים נפוצים להגנה מפני אש
- קירות ורצפות בדירוג אש: אלה נבנים באמצעות חומרים שנבדקו ואושרו לעמוד באש לתקופה מוגדרת. הם נועדו למדור את המבנה ולמנוע התפשטות האש בין האזורים.
- דלתות אש: דלתות אש תוכננו במיוחד כדי לעמוד בפני אש ועשן. הם מצוידים ברצועות מתנפחות המתרחבות בעת חשיפה לחום המשמשות בתור מיגון פלדה האוטמות את הרווח בין הדלת למסגרת כדי למנוע מעבר של עשן ולהבות.
- זיגוג מדורג אש: זכוכית מדורגת אש משמשת בחלונות ובדלתות למניעת התפשטות האש תוך מתן אפשרות לנראות והעברת אור. הוא עשוי משכבות של זכוכית וחומר מתנפח שמתנפחים בעת חימום כדי ליצור מחסום מפני אש.
- בולמי אש: בולמי אש מותקנים בתעלות למניעת התפשטות אש ועשן דרך מערכות אוורור. הם נסגרים אוטומטית כאשר הם נחשפים לטמפרטורות גבוהות, אוטמים את התעלה ומונעים מעבר של אש ועשן.
- הגנה מפני אש מבנית: זה כולל ציפויים ועטיפות עמידים בפני אש המיושמים על אלמנטים מבניים כגון קורות פלדה ועמודים כדי להגן עליהם מפני השפעות האש ולשמור על יכולת נשיאת העומס שלהם.
מיגון פסיבי הוא היבט קריטי בתכנון ובניית מבנים, הבטחת בטיחות הדיירים והגנה על רכוש במקרה של שריפה. על ידי שילוב אמצעי הגנה פסיביים מפני אש בתכנון מבנים, אדריכלים ומהנדסים יכולים לעזור למזער את השפעת השריפות וליצור סביבות בטוחות יותר לכולם.
